פסק-דין בתיק ת"א 31874-12-10

1.         תביעה כספית בסך 58,959 ש"ח שעניינה חוב נטען בגין אספקת סחורה.

2.         התובעת היא חברה העוסקת בשיווק ומכירה של חומרי הדברה, דשנים, זרעים וחומרי עזר למשק חקלאי ולגינה.

            הנתבעים 1 ו - 2 הם בעלי מניות של הנתבעת 3 (להלן: הנתבעת).

3.         מלכתחילה, עלו מכתבי הטענות של הצדדים שתי מחלוקות עיקריות.

            המחלוקת האחת הייתה זהות בעל הדברים של התובעת. לטענת התובעת, הנתבעים 1 - 2 רכשו מהתובעת סחורה. הנתבעים מצידם טענו כי הרכישות בוצעו על ידי הנתבעת (החברה) בלבד.

            המחלוקת השנייה נגעה לעצם קיומו של החוב, וגובהו.

4.         בדיון ביום 30.1.12 הגיעו הצדדים להסכמה לפיה הנתבעים 1 - 2 יימחקו מהתביעה, כאשר לתובעת תהיה שמורה הזכות להגיש נגדם תביעה חדשה, שבה יחולו כללי השתק פלוגתה באשר למחלוקת המהותית בדבר עצם קיומו של החוב וגובהו.

5.         מטעם התובעת הוגש תצהירו של אריה ברון, מנהלה.

            מטעם הנתבעים הוגש תצהירם של מיכה פזואתי (כנתבע) וכן אמיר פזואתי (בשם החברה).

            לנוכח ההסכמה בדבר מחיקת הנתבעים 1 - 2 ויתרו הנתבעים על עדותה של שולה פזואתי, עוד בדיון ביום 30.1.12.

            אמיר פזואתי לא התייצב לדיון ההוכחות, ותצהירו נמחק.

טענות מקדמיות

6.         בסיכומיהם טענו באי כוח הצדדים טענות מקדמיות שונות, חלקן נובעות מההסכמה הדיונית ביום 30.1.12, ואליהן אתייחס תחילה.

7.         ב"כ התובעת טען כי תצהירו של מיכה פזואתי הוגש בתמיכה לתביעה נגדו.  משכך, מעת שנותרה החברה כנתבעת יחידה, ומעת שאמיר פזואתי לא התייצב לחקירה על תצהירו, שניתן בתמיכה לתביעה נגד הנתבעת - החברה, לא מונח כלל תצהיר התומך בטענות הנתבעת.

            טענה זו אני דוחה. מבלי להתייחס בשלב זה לקבילותם של הדברים שנאמרו בתצהירו של מיכה פזואתי, או למשקלם, הרי מיכה פזואתי הגיש תצהיר המתייחס לטענות ההגנה, ויש לבחון אותן לגופן. אין כל חובה שגרסת בעל דין תימסר על ידי בעל הדין עצמו. יכול שבעל דין יביא עד מטעמו שיעיד על ההתרחשויות, ועדות זו יש לבחון לגופה.

8.         הנתבעת טענה להיעדר יריבות בשני פנים: האחד, היעדר יריבות כלפיה, השני: היעדר יריבות בכל הנוגע לזהות התובעת.

9.         באשר לתובעת, הנתבעת טענה כי אין זהות בין התובעת, היא ח.א. כל בו לחקלאי ולגינה (2000) בע"מ, לבין החברה שהוציאה את החשבוניות נשוא התביעה, ח.י. כל בו לחקלאי אשקלון בע"מ, והפנתה לכך שעסקינן בחברות שונות, שמספרי ה-ח.פ. שלהן שונים.

            התובעת טענה כי יש לדחות טענה זו, שלא בא זכרה בכתבי הטענות, והיא מהווה הרחבת חזית אסורה. הנתבעת מצידה טענה כי עסקינן בטענה משפטית, שניתן להעלות בכל שלב.

            אני דוחה את טענת הנתבעת בדבר היעדר יריבות עם התובעת.